הפרעת קשב והתמכרויות בקרב סטודנטים

שלום רב,

שמי ד"ר גרישין סבטלנה, ואני פסיכיאטרית מומחית לטיפול במבוגרים. תחומי העיסוק המרכזיים שלי הם הפרעות קשב וריכוז והתמכרויות בקרב מבוגרים. זה שנים רבות, אני עובדת במסגרות ציבוריות ופרטיות, וצברתי ניסיון עשיר ביותר, שבמסגרתו נחשפתי למצבים ולבעיות שונות. בין היתר, יצא לי לעבוד עם לא מעט אנשים צעירים, שהחלו לימודים על תיכוניים. הניסיון שלי הראה שסטודנטים עם הפרעות קשב מתחלקים לשתי קטגוריות – אלו שאובחנו כסובלים מההפרעה, ואלו שלא. מי שאובחן כסובל מההפרעה, ממשיך במסלולם של אישורים להקלות, טיפולים וכו'... תופעה מעניינת יותר מתרחשת עם מטופלים שלא אובחנו מעולם, והם כלל לא מודעים שיש להם בעיה כזו.

על פי רוב, סטודנטים שלא אובחנו, הצליחו לחפות על ההפרעה בעזרת אינטליגנציה גבוהה ומנגנונים מפצים יעילים, כגון חשיבה יצירתית או אגו מפותח. היות ולא היה להם צורך בלמידה שוטפת ושיטתית, הם הצליחו ללמוד למבחני בגרות "לילה לפני" וקיבלו ציונים גבוהים.

תת קבוצה שנייה של צעירים עם הפרעות קשב הלא מאובחנים, והם דווקא ה"חרשנים", "חופרים" ומוצלחים – אבל הרבה פעמים הצלחתם בלימודים באה על חשבון תחביבים וחיי חברה. מה קורה עם צעיר חכם, שרגיל להצליח בלימודים בקלות וללא מאמץ, או עם מאמץ מתון, לאחר שהוא מגיע למקום כמו הטכניון למשל?

תלמידים אלו נחשפים לסביבה מאוד תחרותית, שמחייבת למידה שוטפת ושיטתית, שבאה הרבה פעמים עם לחצים נוספים, כגון עבודה או חיי חברה מפותחים. פתאום הם מוצאים את עצמם תחת עומס כבד, בלחץ מתמיד, שבאים לידי ביטוי במחסור בשינה, וטרדות בלתי פוסקות בגלל משימות שאף פעם לא נגמרות, כאשר כל אלו גורמים לירידה בכישורי הריכוז והקשב.

לא תמיד מדובר בבעיות קשב כהפרעה, אלא יותר כתכונת אופי, שבסיטואציה מסוימת באה ליד ביטוי כ"תסמונת בעיית קשב וריכוז", שמובילה להפרעה תפקודית ורגשית.

חלק מהאנשים חווים לראשונה בחייהם ערעור בביטחון העצמי, תסכול וכישלון, שמביאים בתורם לבהלה. חלקם מנסים לפנות לכיוון תרופתי, דוגמת כדורים ממריצים, שאותם הם משיגים בדרך לא דרך, ללא מרשם רופא, לצורך שיפור היכולות שלהם. אין ספק בדבר ההשלכות המזיקות לטווח הארוך של תרופות ממריצות בקרב צעירים שלא אובחנו כסובלים מ- ADD. חלק מסטודנטים בוחרים לחפש עזרה מקצועית, והם מופתעים במקרים רבים כשהם מאובחנים כסובלים מהפרעות קשב. רבים מהם גם ספקנים בדבר הצורך בטיפול.

מקובל לחשוב שקיים אחוז גבוה יותר בקרב ישראלים שלוקים ב- ADHD לעומת הממוצע העולמי. בספרות הפחות מקצועית, קיים המושג "הגן היהודי", שמיוחס לכך שהיהודים ששרדו בשואה, הם אלו שסבלו מ-ADHD , שכן יכולת ההסתגלות וההישרדות שלהם מפותחות יותר. תיאוריה נוספת גורסת שלצעירים כיום קיימת חשיפה מסיבית לגירויים סביבתיים שונים ומרובים מכל הסוגים.

במחקרים נמצא כי לאנשים שסובלים מ-ADHD יש זיקה ישירה לדפוסים התמכרותיים, כאשר התמכרות היא בעצם פעולה שחוזרת על עצמה ללא ריסון או שליטה. אנשים עם הפרעות קשב פגיעים יותר להתמכרויות לחומרים שונים, דוגמת אלכוהול, סיגריות, סמים לא חוקיים ותרופות מרשם. באותו האופן, הם גם מתמכרים להתנהגויות מזיקות, דוגמת התמכרות למסכים, לגלישה מופרזת באינטרנט, לקניות וכו'. לא כל משתמש הוא מכור. ההבדל בין השניים נעוץ ביכולת לשלוט בדחף.

הנטייה להתמכרויות בקרב הסובלים מ- ADHD יכולה לנבוע ממספר גורמים.

• אימפולסיביות – התנסות ללא חשיבה קדימה על ההשלכות העתידיות. אנשים אלו יכולים למצוא עצמם משתמשים בחומר כלשהו יותר ממה שתכננו או למרות שהחליטו שלא להשתמש בו.
• "ריפוי עצמי" – סטודנטים שמפתחים בעיות של דימוי עצמי, דיכאון או חרדה, מנסים למצוא פתרונות על ידי שימוש בתרופות ממריצות. תופעות אלו של "ריפוי עצמי" נובעות בקרב הסטודנטים לא רק מהתופעה שאותה הם רוצים לפתור, אלא גם מהפרעת הקשב עצמה. נמצא שאנשים שסובלים מהפרעת קשב לא מטופלת נוטים יותר לשימוש במריחואנה, בטבק ובסטימולנטים. שימוש מסוג זה "עוזר" להם להפחית את רמת האנרגיות ולאפשר להתרכז, אך למרבה הצער, ההשלכות ארוכות הטווח שליליות ביותר. חשוב לציין ששימוש בקנביס לאורך זמן פוגע בזיכרון וביכולת הקשב, ולמעשה מגביר את הסימפטומים של הפרעת הקשב.
  מניסיוני בעבודה עם מכורים, הדפוס הרגשי המרכזי שחוזר אצלם הוא תחושת הכישלון. הרבה פעמים סטודנט חווה כישלון כאשר הוא מתקשה לעמוד בלוחות זמנים, בהתנהלות נכונה ומתקשה ביכולת התמדה. למשל, סטודנט שסובל מקשיים חברתיים ולימודיים הנובעים מ-ADD עלול לנסות לשקם את מעמדתו החברתי או להתמודד עם תחושת כישלון ואשמה עצמית באמצאות שימוש בחומרים פסיכו אקטיביים. סטודנט הסובל מהפרעת קשב, מתקשה גם בכיתה וגם מחוצה לה, ולכן התחרות קשה עבורו כפליים. מרבית הסטודנטים שסובלים מ- ADHD חוו כישלון לפחות פעם אחת. חלקם שילמו מחיר רגשי ונזקקו להפסקה של מספר שנים עד שחזרו ללימודים על תיכוניים.

חשוב לאבחן: קשיים להשהיה ועיקוב תגובה, חוסר קשב וקושי לשלוט בהסחות דעת, קשיים בזיכרון לטווח הקצר, קשיים בגמישות מחשבתית ותפקודית וקשיים בארגון.

המוח הוא המפקח הראשי שלנו, כאשר כל תהליך מודע או לא מודע עובר ויסות בצורה זו או אחרת על ידו. דופמין משחק תפקיד חשוב ב"עונג וסיפוק" גם אצל אנשים שסובלים מהתמכרות וגם אצל מי שמתמודד עם הפרעת קשב וריכוז, כאשר אצל האחרונים קיים ליקוי בהעברת הדופמין. היום ידוע שבעיה בהעברת דופמין מתפתחת עם הזמן אצל אנשים מכורים. אולם, אצל בעלי הפרעת קשב וריכוז הליקוי הזה קיים באופן טבעי, מה שמוביל להתפתחות של התמכרות בצורה מהירה יותר. אפשר לומר שהסובלים מ- ADHD "יחפשו" פעילות ממכרת, עקב אימפולסיביות, ויתמכרו אליה עקב בעיה בוויסות דופמין.

לפי הסטטיסטיקה האמריקאית, כמעת 40% מהסטודנטים נוטלים תרופות ממריצות, חלקם ללא אישור רפואי. המטרה של רובם בנטילת התרופה היא לשרוד בעולם תחרותי. טיפול מתאים בהפרעת קשב מקטין את סכנת ההתמכרות, ולכן חשוב מאוד לאבחן את ההפרעה, והתופעות הנלוות לה, ולמזער נזקים.

חשוב לציין כי לא כל בעיית ריכוז היא הפרעת קשב וריכוז. אבחנה מבדלת נעה בן ADHD לבין תסמונת ADHD עם חומרה של הפרעה, שבאה לידי ביטוי בתנאים מסוימים של עומס ולחץ. הפרעות נפשיות ובעיות אורגניות גופניות.

אז מהם התסמינים הנפוצים אצל סטודנטים בעלי ADHD? קשיים בהשהיה ועיכוב תגובה, חוסר קשב וקושי לשלוט בהסחת דעת, קשיים בזיכרון לטווח קצר, קשיים בגמישות מחשבתית ותפקודית, קשיים בארגון והתארגנות, ירידה במוטיבציה, מכוונות והערכה עצמית, שליטה ומשמעת עצמית נמוכים. לאלו שיש להם יכולת למידה, התסמינים הם: היפראקטיביות ו/או אימפולסיביות וחוסר הקשבה, שפוגעים בביצועים ובתפקוד. הם מקבלים ציונים יותר נמוכים, חווים קשיי קשב, שעלולים לגרום לחוסר ביצוע של מטלות אקדמיות חשובות, שכחנות, חוסר ארגון, חוסר שקט נפשי אימפולסיביות וחוסר ארגון פנימי מחשבתי ורגשי, קושי בסינון מידע וקפיצה ממשימה למשימה.

ADHD נפוץ אצל סטודנטים ישראלים, כאשר חלק גדול מהם לא מאובחנים. קיים קשר בין ADHD והתמכרות. חשוב לאבחן ולבנות תכנית טיפולית מקיפה, שמתאימה באופן אופטימלי למטופל.

התחברתם לחלק מהתחושות שתוארו כאן? בואו לפגישה במרכז עידן הקשב. לקביעת מועד חייגו: 072-2585415